הדוד גוליבר

אחרי שאמא מתה  ,  הודיע לנו הדוד פייר שבכוונתו לבוא לארץ לביקור.

נסענו להביא אותו מהנמל בטנדר הפורד של המשק.

הוא נראה לי כעת קצת פחות גבוה מאז שראיתי אותו , כשנסעתי בגיל ארבע עם אמא לצרפת.

הוא לחץ את ידי ומלמל משהו על זה שגדלתי. אחר כך הושיט יד לאבא.

הם דיברו באנגלית , והמבטא הצרפתי של פייר באנגלית נשמע לי כצרפתית משונה.

אבא נטל ממנו את תרמיל הגב העצום (שזוג נעלים גבוהות תלוי עליו)והניף אל תוך ארגז הפורד.

בדרך הם דיברו על אמא. למעשה אבא דיבר ופייר רק הנהן בראש. ישבתי על ברכיו והשפם המחודד שלו דגדג אותי בצוואר. עצרנו ליד בית הקברות. פייר עמד ליד המצבה של אמא ,  שילב ידיו מאחור ושתק.אבא נראה לי פתאום נמוך כל כך. הוא שוב דיבר על אמא. לא הבנתי בדיוק, אבל נראה לי שהתנצל על מה שקרה לה .  הזכרתי לו שצריך למהר ולהחזיר את  הפורד.

בחדר הציע  אבא לפייר את  המיטה הזוגית ואמר שיישן בעצמו במיטה שלי שבחצי החדר  הנוסף.  פייר הסכים והחל לבחון את הספרים שבארון הספרים.

"זה הארון של סבא וסבתא" אמרתי לו.

"הו כן  , אני מכיר אותו וזוכר כשהיה אצלנו כשהייתי ילד" אמר לי בצרפתית.

הוא דפדף בספרים של אבא ואמא באנגלית וברוסית  ובגרמנית. ואמר לאבא שתמיד רצה ללמוד רוסית. כשהלכנו לחדר האוכל של הגדולים אחזתי בידו. כף יד ענקית אך עדינה כמו זו של אמא.

הסתכלתי עליו בזמן שאכל עם הסכין והמזלג וקיוויתי שחברי לכיתה לא בסביבה. שלושת החברים שישבו מולנו בשולחן כמעט לא דיברו ביניהם. כל אחד התרכז בקילוף הביצה הקשה וחיתוך העגבנייה והמלפפון. התביישתי שפייר אוכל בפה סגור. זכרתי את דברי ישקה הגננת ביום שחזרתי לגן מהביקור בצרפת : "מה קרה נחמקלה ? לא טעים לך האוכל שלנו , מה? למה אתה אוכל בפה סגור? וואי זמיר רק שלא תחנק  חס וחלילה" .

כשקמנו לצאת בסוף הארוחה , עשו עצמם כל החברים כאילו כלום. חשתי את המתח באוויר למרות שלא ראיתי ולא שמעתי את הציקצוקים , ידעתי שהם מתלחשים ומסבירים זה לזה ש"הגבוה הוא האח שלה של הצרפתיה שמתה בפסח. כן זה האח , ונכון  שהוא בכלל לא דומה לה?… גבוה ורזה כל כך…"

נשמתי לרווחה את אויר הלילה . בחדר אבא הירצה לפייר על שיטת חקלאות המחזורית ברוסיה לפי מה שכתוב בספר העבה שהחזיק ביד ושהיהודים כבר כתבו על זה קודם לפני אלפיים שנה. ופייר  הסכים.

למחרת הוא עבד במטע של המשק. מיד כשבא ביקש מאבא שיסדרו אותו לעבודה. לשם כך הביא את הנעליים הגבוהות ואת סרבל העבודה .אבא השאיל לו את כובע הטמבל.

כשנפגשנו בערב למחרת , היו פניו וצווארו אדומים ושפתיו סדוקות מיובש. אבא נתן לו משחת וזלין בשביל שימרח על הכוויות . פייר ביקש ממני שאתרגם לו מלים ששמע  במהלך העבודה ורשם בפנקס .אבא הסתכל עלינו משועשע מעל משקפי הקריאה , "הצרפתית שלך חמיק עילגת , היא נשארה שפה דלה של ילד בגן "

"בסדר אז מה . העיקר שהוא מבין אותי! לא?"

הוא חזר לעיין בעיתון דבר ואמר לי כאילו שהוא מקריא לי משם משהו.

"שים לב שהוא כותב הפוך"

"מה?" שאלתי בצרפתית כי זכרתי שאמא לימדה אותי שלא נימוסי לדבר בשפה זרה ליד אנשים שלא מבינים.  אבא הוריד את העיתון ואמר לפייר משהו שלא הבנתי באנגלית . שניהם גיחכו ופייר סימן לי להתקרב אליו. הוא הראה לי את הפנקס  ושאל אם אני יכול לקרוא מה שכתוב בו.

"אני לא יודע לקרוא בצרפתית " התנצלתי.

"הוא רוצה להראות לך שהוא כותב את המילים הצרפתיות מימין לשמאל במקום משמאל לימין"

פייר חייך נבוך והסביר לאבא שוב משהו שלא הבנתי.

"כבר מילדות הוא כותב את המלים מהסוף להתחלה זה הפך אצלו כבר להרגל " הסביר אבא.

"אבל למה ?"

"זה מן שיגעון כזה" פסק , נאנח וחזר לעיתון.

" משיגה .משיגה"  צהל פייר וסימן באצבע על רקתו .

בשבת  הייתה לאבא  תורנות מטבח. ליוויתי את פייר לארוחת הבוקר בחדר אוכל הגדול.

כשיצאנו מחדר האוכל הציע פייר שנטייל על הכרמל. אמר שאמא כתבה לו הרבה על הטיולים שלה בהר . הוציא מהתרמיל הגדול מימייה  ומילה אותה מים . הוציא גם משקפת  וספר .

"למה צריך ספר כשמטיילים?" שאלתי אותו .

הוא חייך ומשך בכתפיו בעודו אורז את חפציו בתרמיל גב קטן. רצה שנעלה לפסגת ההר כדי להשקיף על הנוף.  הצבעתי לכוון "הכתר" . ביקש שאחפש במילון שאבא השאיל לו את המילה כתר. סמנתי לו בשתי ידיי כתר על הראש והבין.

טיפסנו . הטיפוס  היה קשה. היה חם, המעלה  תלול ורגלינו שקעו באבני החצץ . לבסוף כשהגענו מותשים לפסגה התיישבנו לנוח. פייר  הציע לי לשתות מהמימייה  אך סירבתי. הסברתי לו שחשוב לתרגל "משמעת מים"  הוא לא הבין הצביע עלי ושאל בצרפתית "גם אתה  קצת משיגה?"

לא מצאתי במילון – "משמעת מים".

השקפנו במשקפת שלו על העמק.  הוא שאל בזמן שהשקיף לים "איזה ספרים אתה  אוהב?"

" את רובינזון קרוזו, ואת  שמונים מייל מתחת למים… ואת חסמבה…"

"בבקשה?  סליחה? לא הבבנתי , הסמבה ? מי כתב את זה?"

" לא חשוב ", מיהרתי לטשטש ,כי איך יכולתי לתאר לו את חסמבה?

  הוא הוציא מהתרמיל את הספר והכריז:"זה גוליבר !".

בחנתי את העטיפה ולא היה עליה ציור של הגמדים או של גוליבר. הספר היה עבה ולא בעברית.

"זה לא הספר המקוצר בשביל ילדים. זה הגוליבר שנכתב באנגלית כמו לילדים אבל למבוגרים"

הוא התחיל לדפדף ולהקריא לי מתוך הספר.ראיתי בין השורות כתב יד שנכתב בעיפרון. היו שם קוים וחיצים שמאד הפתיעו אותי , כי אימא ואבא אסרו עלי באיסור חמור לצייר או לקשקש בספרים.

בזמן שהקריא השקפתי על העמק. הוא הסביר ותרגם מאנגלית לצרפתית והצלחתי להבין שמה שכתוב שם זה משהו אחר ממה שכולם חושבים. שהגמדים הם לא סתם קטנים, ושבשמות שלהם יש משהו סודי .

הנהנתי בראשי כי התביישתי להודות שאני לא כל כך מבין. הוא שלף עיפרון וכתב כמה מילים על מעגל שצייר בפנקס. אחר כך כתב שמות מהסוף להתחלה  והראה  שהם מופעים בספר בשמות ההפוכים. והסביר שהכוונה לאנשים חשובים שהיו בשלטון באנגליה בתקופת המלכה אליזבט.שאל שוב אם הבנתי וסימנתי לו שכן . למרות  שעל המלכה אליזבט  לא  שמעתי מעולם לפני כן.גם לא על ביירון.

 "אז אתה מבין? אתה מבין?" שאל כשחיוך של אושר  על פניו. "כן בטח" השבתי . הוא המשיך והסביר לי כשהוא משמיט אותיות ומצרף למקום אחר בספר וציפה לתגובתי.

כשירדנו במורד "שביל המשוגעים" תוך כדי גלישה על הישבן ודרדור חצץ. הדגמתי לפייר איך אנחנו אוהבים לצווח בעת הגלישה.כדי שההר הקרח שממול יענה לנו בהד.  הוא ניסה :  "יו  הו .. יו…הו"             וההר לא התבלבל וענה לו במבטא צרפתי. אחרי שחצינו למטה את הוואדי והלכנו על השביל שמתחת להר הקרח הוא עצר פתאום.

"שמע נרמי  , זה עוד לא גמור, מה שהסברתי לך על גוליבר. אתה מבין? יש לי עוד הרבה עבודה בזה  .אז לא כדאי שנדבר על זה עם אנשים אחרים. זה צריך להישאר סוד רק שלנו במשפחה"

"לא! בודאי שלא , זאת אומרת כן, זה  סוד " הבטתי למעלה ולראשונה שמתי לב שעיניו כחולות יותר משלי.

"אתה מכיר את עצבונית החורש שכולם חושבים שהעלים שלה הם סתם עלים , אבל אלה הענפים שלה?"שאלתי בדעתנות

 משכתי בידו כדי שיקרב למטפס שהסתרג על ענפי האלון והראיתי לו את הפרי – כדור אדום זעיר שכאילו הודבק על העלה  שצורתו צורת  לב מצויר בירוק.

הוא בחן מקרוב את עצבונית החורש ומלמל : "עצ..בו..נית ה..חו..ר…ש" … ניסה להיזכר במשהו?  גרד מאחורי אוזנו הימנית "כן זה מאד מוזר …מאד מוזר  , ידוע לך במקרה השם הלטיני ? "

כמה שבועות אחרי שחזר לצרפת קבלנו ממנו מכתב ארוך  . אבא הקריא ותירגם לי את כל ההסברים שמצא פייר בספרי הבוטניקה בקשר לתכונות המופלאות של עצבונית החורש. בתחתית העמוד האחרון צירף פייר שתי מילים בעברית מעוגלת

"שרוחה תינובצע "

"רצה להרשים אותנו בכתיבה בעברית והתבלבל "  הכריז אבא .                                               

" לא נכון" מיהרתי לתקן . "הוא כתב כאן את השם המלא של העצבונית. עצבונית החורש, אבל הפוך"

שנים אחר כך , אחרי שנפטר בביתו  הקטן שבהרי הפירנאים , מצאו שם בני הדודים שלי מזוודות מלאות בניירת. הכול בכתב צפוף  ומוצפן.  היה זה המחקר של פייר שנמשך עשרות שנים בנסיון לפצח את הקודים החבויים בגוליבר.

"ומה עשיתם איתם?" שאלתי את בני הדודים כשנפגשנו בצרפת.

"מה יכולנו לעשות ?" משכו כתפיים

" אף אחד לא התעניין בזה, אתה מבין?  אז מה  יכולנו לעשות? כל כך הרבה  ניירות והבית כל כך קטן,  אתה מבין? אז זרקנו אותם…כי באמת, מה כבר יכולנו לעשות בזה?"

 

ועוד על פייר: – עם פלישת הגרמנים לצרפת במלחמת העולם השנייה, הוא נמלט לאנגליה. הבריטים גילו את השיגעון שלו לקודים וצירפו אותו לצוות שעמל על פיצוח קוד ההצפנה של תשדורות הצבא הגרמני. כשנפגשתי איתו בפריז בהיותי בשליחות חיל הים בשרבורג  שבצרפת (1967) שאלתי אותו על כך. הוא התחיל להסביר לי על  גבי מפית  של בית הקפה  את  המשימה שהוטלה עליו במאמץ הפענוח. כבר אז  מראה נוסחאות מרובות מספרים גרמו לי לסחרחורות. ישבתי לידו  בעיניים עצומות ורק הנהנתי בראש ופלטתי מדי פעם , "כן…כן… אני מבין…אני מבין…"נזכרתי בטיול שלנו לכתר,  שגם אז לא הבנתי  כלום כשהסביר לי על גוליבר ושגם אז הוא לא הבחין שאני מעמיד פנים.

אולי הסופר סוויפט(שפייר טען שלמעשה היה לורד ביירון בכבודו ובעצמו) , התעלם מהעובדה שאוהבי ספרות לא  נמשכים בדרך כלל לפענוח קודים מורכבים ושאלה שאוהבים מתמטיקה לא נמשכים לספרות תמימה… אבל דבר אחד בטוח. שעל גמדים כמוני וכמו הבני דודים שלי?…על גמדים כמונו.. הוא כלל לא חשב  .

  

אודות nehemia1

אודות נחמיה נולד ועדיין לא מת About Nehemia was born and is still not dead.
פוסט זה פורסם בקטגוריה יגור, משפחה, סיפור קצר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.