יגור ויאנוש קורצ'אק?

יאנוש קורצ'אק – ויגור ?

מי מבני יגור, לא שמע על יאנוש קורצ'אק ?
המחנך היהודי בעל השם העולמי שערך את מגילת זכויות הילד ? שכתב את המלך מתיא הראשון ואת את יותם הקוסם ועוד הרבה ספרי ילדים שתורגמו כמעט לכל השפות שבעולם?
הגיבור יאנוש קורצ'אק שצעד בגטו ווארשה , בראש חניכיו אל תחנת הרכבת שהובילה אותם לטרבלינקה? שסירב בבוז לקבל הצעת הגרמנים שיפרוש ויציל את חיו?
אבל מי מאיתנו גם יודע שביקר פעמיים בארץ (ב- 1934 וב – 1936 ) ושהה בקיבוץ עין חרוד?
שביומן יגור מ- 3.8.36 (שמצוי בארכיון יגור) אנו קוראים ש"עסקן פדגוגי ידוע מפולין מתארח אצלנו היום. בערב ירצה בשאלות חינוך.ההרצאה תתקיים ברוסית ותתורגם לעברית?"…
נו טוב… אולי דווקא כן ידענו? אבל …
אבל שייקום מי שידע שקורצ'אק רצה בשנת 1938 להשתקע בארץ ושקיבוץ יגור היווה עבורו
יעד מועדף? !

על מנת להוכיח שאכן כך היה , עלי להקדים ולהבהיר שמראשית דרכו של קורצ'אק כמחנך, הייתה לו שותפה פעילה לעשייה החינוכית ששמה היה סטפניה וילנצ'סקה , או בקיצור – סטפה.
הם ניהלו ביחד את בית היתומים היהודיים (1912 – 1942 ) שברחוב קרוחמאלנה בווארשה.
הוא כמנהל ייצוגי וכרופא ילדים ואילו היא כמנהלת בפועל.
תקצר כאן היריעה מלפרוס את כל פעלם במשך למעלה משלושים שנות עשייה חינוכית ורק נציין שמערכת היחסים ביניהם(שניהם רווקים) לא דמתה לזו השורה בין בני זוג . שררה בינם הרבה הערכה הדדית , חיבה , דאגה , וכמובן שיתוף פעולה , אבל אלה הזכירו (מעדויות של אנשים שהכירו אותם) יחסים שדומים דווקא לאלה שבין אם דואגת לבנה המתבגר.
שוב, מפאת מגבלות המקום, לא ניתן להרחיב ולהביא ראיות אך לכל מי שיחפץ ללמוד על כך , מצויים מסמכים מתועדים (מכתבים , עדויות של אנשים שעבדו איתם וכ"ו)שמחזקים את ההערכה הזו.
סטפה שביקרה בעין חרוד (1932 , 1936) עלתה לארץ במרץ 1938 מתוך כוונה להשתקע כאן.
באוסף המכתבים שנכתבו בינה לבין ידידתה וחניכתה פיגה ליבשיץ – ביבר ז"ל(חברת עין חרוד) ושנשמרו בארכיון עין חרוד מאוחד, מצוי מכתב (שהקפיץ אותי לתקרה)
הוא לא נושא תאריך אבל כנראה נשלח זמן קצר לפני עלייתה של סטפה לארץ. הנה הקטע הרלוונטי ליגור (תרגום מפולנית לעברית של חווקה ולצ'ר ז"ל – אוצרת הארכיון בעין חרוד).
מופיעות הערות שלי בגוף הטכסט בסוגריים ובצירוף – נ.ה:

… הדוקטור (כך נהגה סטפה לכנות את קורצ'אק– נ.ה ) עוד מהסס בקשר לנסיעה . אם כן אז ביולי או בספטמבר . צריכים להזמין אותו מיגור , כי אם לא מושכים אותו שומרים . (מתכוונת שתנועת השומר כבר מנסה לעשות זאת ולפי ההמשך היה צריך להיות כתוב: "כי הם לא מושכים אותו…השומרים"- נ.ה)
אני אומרת לך את זה בסתר. הוא קיבל מכתב עם הזמנה לכרכור. את יודעת כמה הוא חשדן, הוא חושב שאולי אתם (התנועה הקיבוצית – נ.ה) לא רוצים אותו, כי לא כותבים. וזה אומר שכדאי להכיר את האירגון של השומרים , כי שם מזמינים אותו. אולי שפרוני או עדה מיגור (עדה יגורי בהדגשה שלי – נ.ה) יכתבו, אפילו דרכי , "שמעו ממני שהוא מתכוון לנסוע ולכן מבקשים וכ"ו " הוא מפחד מגשר ובית אלפא – וזה נכון. הכי מתאימה יגור – נכון ?

כידוע קורצ'אק נשאר בוארשה . גם סטפה חזרה לשם באפריל 1939 (אחרי שלושעשרה חודש בעין חרוד) . יש סבורים שנענתה להפצרתו של קורצ'אק בשל הרעת התנאים (אנטישמיות גוברת ומצוקה כלכלית) אבל לא מצאתי לכך סימוכין של ממש . מעידך , ידוע שבשש השנים שקדמו לעלייתה כבר לא ניהלה את בית היתומים אלא שימשה כמפקחת ארצית על פנימיות לילדים שבחסות ארגון יהודי כלל ארצי. לכן גוברת בי הסברה ששובה לוארשה נעשה כדי להסדיר את עלייתו של קורצ'אק עצמו לארץ ולא כדיי לשוב ולנהל את בית היתומים. מהיכרותה אותו העריכה שיש לדרבן אותו ולסייע לו בהסדרת כל הפרוצדורות שכרוכות בשנוי הגדול בחיו – העליה לישראל. באחד ממכתביה האחרונים (כבר אחרי הפלישה הגרמנית) היא כותבת לחברה בארץ שברגע זה מקומה עם הילדים בווארשה ולא במקום אחר, ומכאן המסקנה המתבקשת, שלא ירדה מן הארץ אלא ששבה לשם לתקופה קצרה ונלכדה שם. בעיקר בשל צו מצפונה .

במכתבים של קורצ'אק לידידו בארץ, עוד לפני פרוץ המלחמה, הוא מתאר את הקשיים הצפויים לו לכשיעלה. הוא מטיל ספק אם לא איחר כבר את הרכבת, שכן משבר אבדן המולדת (פולין) ותרבותה והסתגלות למולדת חדשה מהווה משבר שגם צעירים מתקשים להתמודד מולו…יתכן שספקות אלה הביאו לדחיית עלייתו והביאו עליו את אחריתו המרה.

חמישה חודשים בלבד אחר שובה של סטפה לוארשה, פולשים הגרמנים לפולין … וההמשך ידוע.
שניהם מתמסרים לקיום בית היתומים בתנאים קשים ביותר(מנובמבר 1940 הם בתוך הגיטו הקטן ) ומספר הילדים מוכפל (מעל מאתיים) על אף התמותה מרעב וממחלות . ב – חמישי לאוגוסט 1942 – ביום החמישעשר לחיסול סופי של "הגטו הקטן"נשלחים ילדי בית היתומים להשמדה בטרבלינקה .
אנשים שצפו במצעד הנורא הזה, שהסתיים ברחבה הגדולה שליד תחנת הרכבת, העידו שהילדים נראו מסודרים , נקיים ומסורקים , כאילו התכוננו לטיול שנתי וכאילו לא הבחינו בערימות הגוויות שבדרכם ,כאילו לא שמעו את נביחות הכלבים וצרחות הקלגסים. קורצ'אק הלך בראש טור הבנים כשהוא נושא את דגל בית היתומים ואילו סטפה בראש קבוצת הבנות. איתם צעדו גם שמונת העובדים הנוספים של המוסד.

הנה , הבאתי לכם (על קצה בוהן רגל אחת) את סיפורם של יאנוש קורצ'אק ועוזרתו סטפה, והקשר שלהם ליגור. אבל לא אוכל לסיים מבלי להזכיר עוד קשר סמוי שהיה בינם לבין יגור…
חברת יגור בתיה גוטהלף הזכורה לנו לטוב, עבדה כמחנכת בבית היתומים היהודי שברחוב קרוחמאלנה בתחילת שנות העשרים . היה זה בהסדר לסטודנטים יהודיים שלמדו חינוך ועבדו במקביל בבית היתומים(מה שכונה ה"בורסה") וכך זכתה בתיה להדרכה צמודה(בעיקר מסטפה) ותנאי מחיה תמורת עבודתה . בשל צניעותה הרבה(שאפיינה את דור הורינו)לא התפארה בתיה בעובדה זו … למרות שבהחלט הייתה ראויה להתגאות בה.

…………………………………..

הסתמכתי בכתבי שורות אלו על כתבים של : האמן יצחק בלפר – חניכם של סטפה וקורצ'אק, על ספרה של ד"ר רונית פלוטניק- "האשה שמאחורי קורצ'אק". ספרה של החוקרת טלי שנר :"המלך מתיא בארץ ישראל – מסע בעקבות קורצ'אק בארץ התקווה" . על מאמרו של ד"ר משה שנר – "ארץ התקווה – עיון מחודש בשאלת ארץ ישראל בעיני רוחו של יאנוש קורצ'אק". על מסמכים המתועדים בארכיון עין חרוד. ועל שני ספרי המחקר "איש יהודי מפולין-חיו ופועלו של יאנוש קורצ'אק, ויאנוש קורצ'אק – חיים למופת" שנכתבו שניהם על ידי יצחק פרליס … שנמנה על עמודי התווך של יגור… והנה תם ולא נשלם לו סיפור המעגל.

נחמיה הר- פלד
בן יגור

מודעות פרסומת

אודות nehemia1

אודות נחמיה נולד ועדיין לא מת About Nehemia was born and is still not dead.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפור קצר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s