משתף אתכם

אחרי שצפיתי בתמונות מהוועידה של הקיבוץ המאוחד ביגור בשנת 1946,
התעוררה בי סקרנות רבה לדעת מה נאמר שם. מה חידשו צביה לובטקין ובעלה אנטק בדווחם על קורות יהדות פולין במהלך מלחמת העולם השנייה .
השגתי את הספר שאמור לתמצת את הדברים שאמרה צביה (למעשה אין זה אפילו ספרון … בקושי חוברת דקה) והשפה הפשוטה של צביה – מצמררת.
בלעתי את הכול בנשימה אחת.
אכן קשה להאמין שכך היו הדברים. שיהודים שלחו יד באחיהם בתקווה שבאופן זה יצילו את עורם. שההנהגה היהודית בגטו קראה למורדים "לחדול מרעיון המרי" פן חלילה ירגיזו את הגרמנים וימיטו אסון גדול על שארית אוכלוסיית הגטו. זאת כבר אחרי ששני שליש ממכונסי גטו וארשה … הושמדו.
קשה להאמין שאחרי כל החוויות הנוראיות שחוו, יימצא להם (לניצולים) כוח להמשיך ולהיאבק כאן בארץ כנגד הבריטים , כנגד הערבים… ובעיקר הכוח להמשיך לחיות ביומיום הישראלי נוכח יחסם המזלזל של בני הארץ…
.אם אתבקש פעם לדרג את הספרים שריגשו אותי יותר מכל . תהיה עדות זו ("אחרונים על החומה") בספרון הדק… והצנוע… המרגשת מכולם.
ואם רק לשבריר שנייה… נניח שאני מנהיג כיום את ישראל… הייתי ממהר לכרוע ברך בפני שרידי הניצולים ומבקש בשם כל הדורות את סליחתם על שמשכנו כתפיים וגבה לבבנו ובעיקר על שלעגנו להם… כן, דווקא בשעה שייחלו מאיתנו לחיבוק אוהב …
מה קרה כאן בעצם? ממה נבעה ההתנכרות והדחייה?
גם אם יש הסברים רציונליים לתהליך הזה , מעדיף שלא לפרוס אותם כעת ולהותיר את השאלה פתוחה וזועקת…

נחמיה

אודות nehemia1

אודות נחמיה נולד ועדיין לא מת About Nehemia was born and is still not dead.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפור קצר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.